רגע לפני שעונת ההגשות החדשה מתחילה, רציתי לספר לכם על שנת ההגשה שהייתה.
מילה של גאווה: גאה בכם מאוד סטודנטים יקרים ומתקבלים שלי, גאה בכם צוות יקר שלי.
הנתון המרכזי שחשוב לי שתקחו מן המאמר הזה, הוא שהכול אפשרי. קיים מגוון מאוד גדול של בתי ספר, מדורגים גבוה ופחות שמעוניינים, רוצים ויכולים לקבל אתכם.
כפי שאתם יודעים, אשכולות בשל האמונה במודל שלה ובתפקיד שלה בוחרת לעבוד עם קבוצה יחסית קטנה של סטודנטים בשנת קבלה מתחום ה- MBA ומתחומים משיקים. אני יותר מגאה לומר שכולם למעט סטודנט אחד שלנו התקבלו לב"ס אחד לפחות. בגזרת המלגות, לשמחתי המלאה, אנחנו רואים שמרבית בתי הספר נותנים מלגות. מדובר שיפור עצום לעומת שנים עברו. מבין הסטודנטים שלנו שהתקבלו, כולם למעט שלושה קיבלו מלגה משמעותית שנעה בין מינומם של $10,000 ועד ללמעלה מ- $120,000 !. המצב הכלכלי של בתי הספר משתפר ואיתו היכולת להעניק מלגות.
השקענו מאמצים רבים בנושא המימון הכספי של הלימודים ונשמח לספר לכם על מי מקבל מלגה, מהיכן, מאיזה פרופיל ואיזה ציון GMAT.
- אז לאן התקבלו הסטודנטים שלנו?
אציין האוניברסיטאות המשמעותיות יותר מבחינת היקפי הקבלה שלנו.
ארה"ב וקנדה:
Harvard
Stanford
MIT
Chicago-Booth
NYU
Columbia
Wharton
Berkeley
UCLA
Duke
Tuck
Ross
Yale
George Town
Kelley
Cornell
University of Maryland
University of Toronto-Rotman School of Management
אירופה:
בהמשך למסורת של השנים האחרונות, גם השנה הצלחנו להכניס סטודנטים לבתי הספר המובילים באירופה: הסטודנטים שלנו
LBS
INSEAD
HEC
IE
Oxford
Cambridge
- אז מי בין המתקבלים?
ציוני GMAT:
מבלי להשמע אמריקאית מידי, אחד המאפיינים הבולטים של השנה היה ה Diversity המאוד רחב של המתקבלים. בין המתקבלים היו לנו טווחי GMAT החל מהנמוך ביותר 620 ועד הגבוה ביותר 760.
בהקשר הזה חשוב לי מאוד לציין מספר דברים:
- הכנסו ל- Harvard Business School שני מועמדים, אחת מהן עם ציון GMAT של 700.
- שלושה סטודנטים שלנו התקבלו ל-MIT עם ציוני GMAT בטווח של 670-720.
- ל- LBS הכנסנו מועמדים עם ציוני ה-GMAT היו: 670, 690 ו- 710. בכלל, האירופאיות מאוד פתוחות לציונים והדגש שם הוא מאוד הוליסטי.
- בתי הספר האחרים קיבלו מועמדים עם ציוני GMAT של 620, 640, 650, 670, ומעלה.
המסקנה המתבקשת היא שאין חוקים. ססטיסטיקות הן דבר נהדר שנועד לעזור לנו ללמוד, אך לעיתים ובהתאם ליכולות של הסטודנט ובעיקר לניסיון שלו אפשר להתקבל גם עם ציונים פחות גבוהים. בתי הספר שאינם מפחדים מציוני GMAT מתחת ל-700: MIT, LBS, NYU, George Town, George Washington, HEC, IE, INSEAD והקנדיות. שיקגו, קולומביה, סטנפורד, ברקלי עדיין אוהבות ציון גבוה.
- ניסיון מקצועי כבר אמרתי?
רוד גרסיה-האיש הבכיר ביותר ב-MIT והחבר הכי קרוב אליי מבין האדמישיין (שנים של עבודה מולו בימיי בשגרירות ואהבה אין סופית..): "מה שחשוב לי מבחינת הניסיון, הוא לא שנות הניסיון, אלא איכות הניסיון". אם מסתכלים על נתונים יבשים באתרים של האוניברסיטאות הן מדברות על שנתיים של ניסיון וממוצע גבוה יותר . השנה הייתה לנו שנה באמת מגוונת, סטודנטים עם שנתיים של ניסיון, שלוש, ארבע, חמש ושש בתחומים שונים ובעלי תארים שונים: הנדסה,ראיית חשבון, משפטים, ניסיון צבאי משמעותי (חיל הים בעיקר אך גם יחידות שדה), ייעוץ, בנקאות ושוק ההון. בהקשר הזה חשוב לצייין דבר משמעותי אחד: באמת שלא חשוב מהו הניסיון, באיזה תחום אלא מה שחשוב הוא היקפו מה נלמד ונעשה בו, איך תרמת למקום , מה חידשת ואילו השגים השגת. היו לנו סטודנטים שהתקבלו להרווארד עם ניסיון בייעוץ ,שיווק וניסיון מעסק משפחתי. בחלק מן האפליקשיינים ובמקרים שבהם לא היה מספיק ניסיון בעבודה, דיברנו על פרויקטים אחרים שנעשו כגון שירות צבאי (לסטודנטים שאינם בקבע), התנדבויות והודגשו יכולות הניהול ועבודה בצוות, דיברנו גם על חזון עתידי ותרומה לעולם שנשענת על יכולות וכישורים שפותחו. הדבר המרכזי שכדאי לזכור כאן הוא התמהיל.
חשוב ביותר בפגישות שלנו שנבנה ביחד את הפרופיל המקצועי-אישי, זהו אחד הפרמטריםהדבר החשובים שאנחנו מקדישים לו את הזמן.
