ערב של טוב, חברים.
אני לא זוכרת אם סיפרתי לכם, אבל אנחנו מציעים לפעמים בהתנדבות הרצאות על פריצת גבולות והעצמה. בעיקר לאנשים שמרגישים שהם זקוקים לשינוי (ואם להיות כנה, מרבית האנשים רוצים בכך, לפחות אלו שמגיעים אליי). היום בבוקר נתתי הרצאה כזו. כחלק מהתכוננות להרצאה הזו נתקלתי בתרגיל ישן שפעם הייתי נותנת אותו גם לכאלו שמתעניינים ב לימודים.
התרגיל חמוד מאוד ומעורר מוטיביציה , תכף אסביר לכם למה. התרגיל מבקש לדמות ארוחה עם אדם מפורסם שתרצו לשבת איתו. אדם מפורסם-לא משפחה או חבר, אלא מישהו ממש מפורסם.
כדי שתת המודע יכנס ממש לפעולה, חשוב מאוד לתאר את הסיטואציה במלואה (טכניקה השאובה מעולם הפסיכולוגיה, התת מודע שלנו לא מבחין באמת בין אמת לדימיון, לצורך ההסבר-אנשים נניח שסובלים מפוסט טראומה במלחמה לדוגמא חווים את הסיטואציה בצורה ממשית כאילו היא קורית עכשיו ולכן העוצמה היא גבוהה. המוח לא באמת יודע להבדיל בזמן החוויה האם מדובר במשהו אמיתי שקורה עכשיו או במשהו שקרה. לצורך העניין, תדעו שאתם יכולים לדמיין שאתם על חוף הים בתאילנד, אם תכנסו ממש לפרטים, המוח שלכם ירגע מיד).
אז מהי מהות התרגיל?
"ארוחה עם אישיות מפורסמת"
השאלות ששאלתי וגם עניתי:
- מי האישיות? האישיות שבחרתי הייתה אלברט אינשטיין (לא מפתיע)
- המיקום: מדרחוב באוסטריה, ליתר דיוק וינה (חצי הצד האוסטרי שלי גובר וגם הוא היה משם), רוח קרירה של תחילת סתיו בהשראת המזגן.
- מה לבשתי? חליפת מכנסיים לבנה. אימוני הריצה השתלמו סוף סוף…..
- 4. מה הוא לבש? חליפה מפוזרת כזו, אפורה עם חולצה לבנה, השער שלו היה פרוע.
- מה אכלנו? ארוחת בוקר-הארוחה האהובה עליי ביום, מאוד ישראלית: ביצה, סלט וטחינה. הוא אכל קרואסון עם סלמון (אהב מאוד דגים-טען שהם משפרים יכולת ריכוז).
- וכאן אחרי שנכנסו לאווירה- התחלנו בתוכן המעצים.
איזה שלוש שאלות הייתי רוצה לשאול אותו:
א. איך הוא נהיה האדם שהוא? איך הוא יוצר את הסינרגיה בין המדע, הפיזיקה לבין הבנה של האנושות ושל האנשים?
ב. איך הייתה לו היכולת לחזות את העתיד?
ג. איך למרות כול העיסוקים הוא שמר על מי שהוא, על האופטימיות שלו, על הנינוחות? על חוש ההומור?
ואז ניסינו להגיע לתשובות לבד.
א. אני מניחה שזה שילוב של מחקר, אישיות והרבה ניסיון.
ב. העתיד מבוסס על העבר, מי שחוקר היטב היסטוריה ומאמין באנשים רואה שדפוסי ההתנהגות די חוזרים על עצמם, אנשים בסופו של דבר רוצים לחיות בשלום, רוצים להתקדם, לעשות. הסביבה משתנה אך לא השאיפה.
ג. עושה הרבה ספורט (אינשטיין רכב על האופנים), ונולד כנראה כזה. אני טוענת שיש אנשים שנולדו מוארים (הרבה מהם הם בתוך הסטודנטים של אשכולות), שמחים ואופטימיים ויש כאלה שלומדים לעשות זאת.
אתם מבינים שעצם התרגיל נותן הרבה מוטיביציה? עוזר לסדר דברים בראש? החלוקה לשלושה דברים יוצרת סדר ומלמדת שבעצם התשובה לשאלות הכי קשות נמצאת אצלנו רק אם נשאל את השאלות הנכונות.
ואז סיימנו עם השאלה והמסר המרכזי:
איזה טיפ אתה יכול לתת לי?
עבורי זה להמשיך לעשות טוב ולעזור תוך גדילה ומחקר ורכישת ידע כול הזמן.
היה מעשיר ח'ברה, לראות איך תרגיל של 15 דקות, מעלה חיוך ועוזר קצת לפתוח את הראש לעובדה שהכול קיים אצלנו, לא כי אני אומרת אלא כי אינשטיין אמר והוא היה אדם חכם, אתם יודעים.
אז מה הלאה?
בצעו את התרגיל ושלחו לי, נראה לאיזה תובנות נגיע. חשוב לי.
כול הזכויות שמורות לאיינשטיין.
לחיי העתיד שלכם,
